מושב 1
18:10 – 19:30
- פרופ' מיכל דליות-בול
המקורות של המדע הבדיוני היפני במאה התשע עשרה
למרות שמדע בדיוני יפני בן זמננו (במיוחד באנימה ובמנגה) מושך תשומת לב בינלאומית רבה ומעריצים רבים, מעט נכתב על המקורות של המדע הבדיוני היפני. הנרטיב המקובל מתחיל כמעט יש מאין אחרי מלחמת העולם השנייה, ומבטל לחלוטין את כל מה שנכתב לפני כן ביפן כחיקוי משעמם של מקורות מערביים. המציאות מורכבת הרבה יותר. בהרצאה זו אספר על ספרות שלה מאפיינים של מדע בדיוני שנכתבה ביפן במאה התשע עשרה, ובמיוחד אספר על ספר שנכתב ב-1882 על ידי סמוראי לשעבר ונשכח לחלוטין, שאומנם ניכרים בו מקורות השראה מערביים אך החשיבה המקורית והרעננה שבו הקדימה את זמנה לא רק ביפן אלא גם בהשוואה לספרות שנכתבה בעת ההיא באירופה ובארה"ב.
על המרצה: פרופסור בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה. יפנולוגית וחוקרת לימודי תרבות, תחומי העניין שלה במחקר כוללים את משחק ותרבות, תרבויות של בני נוער, השורשים של מד"ב ביפן ועוד.
- ד"ר רז גרינברג
ברברים ובני תרבות בסיפורי קונאן של רוברט אי. האוורד
דמותו של קונאן הברברי, שנוצרה על ידי הסופר האמריקאי רוברט אי. הווארד, מזוהה לרוב עם כוחניות וחוסר הבנה של החברה התרבותית וההתנהגות המקובלת בה. אך בסיפורים המקוריים של הווארד, המושג "ברברי" היה כינוי גנאי שניתן לדמות, ונעשה בו שימוש אירוני שהבהיר כי "בני התרבות" בסיפורים הם למעשה הברברים האמיתיים. ההרצאה תסקור כמה סיפורים בולטים אודות קונאן, בהם ניתן לגלות מי באמת הברברי ומי בן התרבות על פי הווארד.
על המרצה: חוקר אנימציה, מרצה באוניברסיטת תל אביב ובאירועי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, מתרגם לשעבר.
- בר פישביין
צפון, אך מכוון למזרח
אבה רוז נולדה לכיוון מזרח. זה מה שהוריה מספרים לה, לאחיה ולכל מי שמוכן להקשיב, אבל זה שקר. שמה היה אמור להיות ניאם רוז; היא נולדה לכיוון צפון. בעולם המתואר בספר "המסע אל קצה העולם" (באנגלית "East") יש אמונה טפלה בנוגע לכיווני לידה והקשר שלהם לנבואות ולכישופים. אך האם זו באמת אמונה טפלה? מה התפקיד של המפות ושל שושנת הרוחות בעלילת הסיפור? אין צורך בהיכרות מוקדמת עם הספר, אך יהיו ספוילרים בהרצאה.
על המרצה: בר פישביין, בעלת תואר ראשון בספרות אנגלית ומדעי הרוח, חברה ותיקה במועדון הדיבייט של אוניברסיטת חיפה.
מושב 2
19:45 – 21:00
- גל אלגר
המיתולוגיה העברית
הילדים שלנו מכירים טוב יותר את המיתולוגיה הנורדית מאשר את המיתולוגיה היהודית. בהרצאה אקח אתכם למסע אל המיתולוגיה העברית להבין מהי פנטזיה יהודית ואיך ניגשים אליה. הפנטזיה היהודית בעת המודרנית מתחלקת לשלוש תקופות. הראשונה שנציגה הבולט ביאליק (ספר האגדה), השנייה, שהתפתחה בשנות -ה90 ותחילת האלף. כיום אנחנו מצויים בגל השלישי של התפתחות תת הז'אנר. במהלך ההרצאה אתייחס למאפיינים הייחודיים לכותבי הגל השלישי ויצירותיהם ואשאל אם חייבים להגיע מהעולם הדתי על מנת ליהנות מהז'אנר.
על המרצה: סופרת, עורכת ומו"ל הוצאת קינמון.
- אורן ירמיה
משבר על פני אין ספור שדרות - זהות מזרחית ורב-יקומיות בספריו של שמעון אדף
מה הקשר בין מזרחיות והמולטיוורס? בהרצאה נבחן ספרי מדע בדיוני ופנטזיה מאת שמעון אדף, בהם הוא מציג דמויות של נערים ונערות מדרום הארץ, שהן למעשה גרסאות של אותו האדם ביקומים מקבילים. נדון במקורות ההשראה המפורשים של אדף (מייקל מורקוק, רוג'ר זילאזני, קפטן בריטניה של אלן מור ואחרים), ונשאל מה קורה לרעיון הרב-יקום שמקורו בספרות אנגלופילית כאשר הוא נסוב על זהות מקומית ישראלית, וספציפית זהות מזרחית המוגדרת על ידי הדרתה ממוקדי הכח בישראל ועל ידי השמירה שלה על מסורת יהודית.
על המרצה: דוקטורנט לספרות עברית באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. מתנדב ומרצה בכנסים.
- דותן ברום
המזרח הקדום כפנטזיה מינית במאגיה המודרנית
מסורת אירופאית ותיקה, שהגיעה לשיאה במחצית השנייה של המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20, דמיינה את המזרח כמחוז חפץ מיני, מרחב של פנטזיות ארוטיות וגם של סכנת פיתוי והשחתה מינית. באותה התקופה ממש גברה התעניינות במערב בתורת הנסתר ובמאגיה, עם עלייתן של תנועות אזוטריות מרכזיות כמו הספיריטואליזם, התאוסופיה, מסדר השחר הזהוב, ובאמצע המאה ה־20 גם וויקה ומסורות כישוף נאו־פגניות אחרות. הרצאה זו מבקשת להתחקות אחר דימויים מהמזרח הקדום בכמה מהתנועות המאגיות המערביות ואחר האופן שבו הן השתמשו (וחלקן עדיין משתמשות) בהם כדי לחרוג מהנורמה המינית המקובלת במערב.
על המרצה: דוקטורנט בבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, שותף מייסד בפרויקט ההיסטוריה הגאה החיפאית, בעל העמוד "תולדות המיניות" בפייסבוק ומורה דרך.
