מושב ראשון: תיאוריות זמן

יו"ר: גלי גולן סטודנטית לתואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת תל-אביב, מתכננת לכתוב עבודת גמר על מדע בדיוני נוצרי. חובבת מדע בדיוני ופנטסיה מגיל אפס, וחבה את היכרותה הנרחבת עם הז'אנר לילדות מעוטת חברים אך עתירת ספרים.

פיסיקה של מסע בזמן

מרצה: ד"ר אמנון סטופ מסע בזמן אל העבר היה אמצעי ספרותי נפוץ במדע הבדיוני. בימים עברו לא היה צורך בהסברים מדעיים, אך כיום יש הטוענים כי הפיסיקה המודרנית מאפשרת מסע אל העבר. ההרצאה תציין כמה "הסברים" מדעיים נפוצים למסע אל העבר ותסביר מדוע מסע שכזה לא יתכן. ד"ר אמנון סטופ - ד"ר לאסטרופיסיקה, עובד כיום בתחום הסביבה. מנהל מדעי של צומת נאס"א בישראל, וחובב מדע בדיוני ופנטסיה מגיל שש.

הנוסע בזמן ואשתו - ממארק טוויין ועד אודרי ניפינגר, המסע בזמן בספרות המדע הבדיוני

מרצה: עליזה בן-מוחה המסע בזמן בספרות המדע הבדיוני עבר גלגולים רבים והושפע מן התפיסות הפילוסופיות והמדעיות המקובלות ביחס לזמן, ומן השימוש שעשו סופרים במסע בזמן להעברת רעיונות ומסרים. כל אלה יוצאים, כמובן, מתוך ההנחה שהמסע בזמן אפשרי, אך כשמדובר בבחירת הדרך והשיטה, השמים הם הגבול. עליזה בן-מוחה - חובבת ומתרגמת מדע בדיוני (ודברים נוספים). לאחרונה היא עוסקת בכתיבת מאמרים על נושאים שונים הקשורים לז'אנר, אותם היא מפרסמת באתר שלה ובאתר מועדון סטארבייס 972. שניים ממאמרים אלה הפכו להרצאות בפסטיבל אייקון ובכנס "עולמות".

נבואות ומסע בזמן: מקסנדרה והאורקל מדלפי ועד מ.ק. 22 ובחזרה לעתיד

מרצה: צבי דביר נבואה היא מעבר של ידע מהעתיד אל ההווה, סוג של מסע אחורה בזמן שבמרכזו לא עומדים אנשים או עצמים, אלא מידע. הנבואה והמסע בזמן מציגים, לפיכך, פרדוקסים זהים בשמות שונים. מחד ניצב פרדוקס הבחירה החופשית בנבואה, מאידך, מגוון גרסאותיו של פרדוקס הסבא בסיפורי המסע בזמן. ספרות המדע הבדיוני והקולנוע מציעים לפרדוקסים אלה פתרונות רבים. צבי דביר מסיים בימים אלה תואר שני במדעי המחשב בטכניון. חובב מדע בדיוני מאז שהוא זוכר את עצמו ועדיין לא יודע מה יעשה כשיהיה גדול.

מושב שני: היסטוריות חלופיות

יו"ר: ד"ר עמנואל לוטם עורך ומתרגם, ממייסדי אגודה ישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה והיו"ר הראשון שלה. כיום העורך המדעי של אנציקלופדיית YNET.

לשכוח את אפשרויות העבר

מרצה: פרופ' גבריאל מוצקין ההיסטוריה דנה במה שהיה. אך הלהט ההיסטורי נוגע לעתים למה שעשוי היה להיות. אפשרויות העבר אינן בהכרח היסטוריה הסותרת את העובדות. מה שעשוי היה לקרות נוגע אל ההקשר של מה שהתרחש באמת. איך אנו זוכרים את אפשרויות העבר? אנו נוטים לשכוח מושגית את אפשרויות העבר, גם אם אנו מודעים להן אינטואיטיבית ורגשית. הזכרון האינטואיטיבי של אפשרויות העבר הוא אחד ממקורות הנוסטלגיה אל העבר. ההרצאה תנסה לאתר את סוג הזכרון והשכחה המשחקים כאן תפקיד. מה הקשר בין שכחת מה שלא היה הזכרון שמורה לנו להימנע מדברים מסוימים, ובין הדחקה. פרופ' גבריאל מוצקין - פרופסור להיסטוריה, פילוסופיה ושפה וספרות גרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים. כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח, ראש המכון למדעי הרוח הכלליים ותפקידים רבים נוספים.

ומה אם

מרצה: פרופ' נחמן בן-יהודה בשנים האחרונות הולכת ומתגבשת אסכולה מדעית המציעה לבחון את ההיסטוריה (והעתיד) לא רק במונחים של "מה היה" אלא במונחים של "מה היה אילו?" עיסוק מרתק זה דומה למה שנעשה מזה שנים ארוכות בספרות הבדיונית, אך הולך הרבה מעבר לכך ואיננו תובע יכולת ספרותית לטווית סיפורים. הדוגלים בשיטה זו (המכונה לעתים Countersystem Analysis) היא לנסות להגיע לתובנות היסטוריות דרך העימות בין "מה שהיה" ו"מה שיכול היה להיות". עבודות אלה, בספרות ובמחקר, ישמשו לבחינת הבניה ספקולטיבית של כמה אלטרנטיבות היסטוריות. פרופ' נחמן בן-יהודה - פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חובב מדע בדיוני מזה שנים רבות.

אריגת העתיד בין עבר מדומה לעתידים חלופיים

מרצה: פרופ' יחזקאל דרור הספרות הבדיונית מתחלקת לשני גושים: (1) עיסוק ב"היסטוריה וירטואלית", דהיינו "מה היה קורה אילו...", ו-(2) דימויים בדבר העתיד, הנעים בין אוטופיות, דמיון פרוע-ריאליסטי וחזונות מעשיים. לשניהם משותף העיסוק בתהליכים היסטוריים, אך ההבדל ביניהם רב: העבר לא ניתן לשינוי, ואילו העתיד פתוח וניתן לשינוי. משימת אריגת עתיד הופכת גורלית יותר ויותר, לישראל, לעם היהודי ולאנושות בכללה. כדי שתביא יותר תועלת מנזק, עליה להסתמך על היסטוריה וירטואלית ועל עתידים חלופיים גם יחד. פרופ' יחזקאל דרור - פרופסור למדע המדינה ומנהל ציבורי, אמריטוס, באוניברסיטה העברית בירושלים. נשיא-מכונן של המכון לתכנון מדיניות עם יהודי. מילא תפקידים בכירים בתכנון מדיניות בממשל הישראלי, ובכלל זה במשרד ראש הממשלה ובלשכת שר הבטחון. יועץ לגופי ממשל בעולם בנושאי מדיניות, תכנון ומנהל. חתן פרס לוי אשכול, פרס רוזוליו, פרס הרולד לסוויל, פרס רופין ופרס לנדאו. פרסם 15 ספרים ומאמרים רבים ב-12 שפות. זכה בפרס ישראל לשנת 2005 במדעי הניהול עבור תרומתו המדעית וישומה לתכנון מדיניות.