מושב ראשון: ספרות קונספירציה

מנחה: ד"ר עמנואל לוטם במסגרת מושב זה יערכו הרצאותיהם של ד"ר אמנון סטופ, דידי חנוך וד"ר רז דקל, ובסופו יתקיים פאנל בהנחיית ד"ר עמנואל לוטם. ד"ר עמנואל לוטם, עורך ומתרגם, עוסק בתרגום ובעריכה של ספרי מדע בדיוני ומדע פופולרי זה שנים רבות.

דוגמאות לקונספירציות במדע הבדיוני: מחולית ועד שר הטבעות

מרצה: ד"ר אמנון סטופ בהרצאתו ידגים ד"ר סטופ עד כמה נפוצות קונספירציות בספרות המד"ב, כאשר ב"קונספירציה" הכוונה לקבוצה הפועלת בחשאיות לצורך השגת מטרה הנשמרת בסוד מהאוכלוסיה בכלל ומהדמויות הראשיות בספר בפרט. זאת תוך דיון בספרי מדע בדיוני ידועים. אמנון סטופ הוא ד"ר לאסטרופיסיקה, כיום עובד כמנהל המדעי של צומת נאסא בישראל. הוא חובב מדע בדיוני מילדות, ואף הרצה בנושא במפגשי המדע הבדיוני ברחובות, בבית אריאלה ובכנסים שונים.

"פרנויה היא הכלי המרכזי שלי" - קונספירציות בכתיבתו של טים פאוורס

מרצה: דידי חנוך טים פאוורס, אורח הכבוד של פסטיבל איקון 2005 שיתקיים בסוכות, כמעט ולא כותב על קונספירציות. הוא כותב על עולם שכולו קונספירציה. לכל פרט תמים בהיסטוריה מוצא פאוורס הסבר חלופי, על טבעי. בעולם שנוצר בספריו של פאוורס אלים עתיקים, רוחות רפאים, ומכשפים השפיעו ומשפיעים על עיצוב ההיסטוריה כפי שאנו מכירים אותה. בהרצאתו יסקור דידי חנוך את הדרך בה הופך פאוורס דמויות היסטוריות לבובות בידי כוחות נוראים, ולבובנים נסתרים, שלמעשיהם השלכות שונות מאד מאלה הידועות להיסטוריונים. דידי חנוך הוא מתרגם, מבקר קולנוע, ועורך סדרת המד"ב והפנטסיה של הוצאת מודן.

הבניה החופשית משתלטת על העולם - "עדותם האילמת של רחובות וושינגטון, שטר הדולר ומנהיגי העולם המערבי"

מרצה: ד"ר רז דקל בהרצאה יסקור ד"ר דקל חלק מטענות הקונספירציה הנוגעות לכוח המיוחס לבונים החופשיים ולהשפעה שיש להם בעולם. כן תיערך סקירה קצרה של עיסוקיהם האמיתיים של הבונים החופשיים. ד"ר רז דקל הוא נשיאה לשעבר של לשכת הבונים החופשיים 'אביב' בתל אביב. חבר בלשכת 'גוויל', לשכת המחקר של הבונים החופשיים בארץ. רופא במקצועו.

מושב שני: ספרות אפוקליפטית

מנחה: גלי גולן במסגרת מושב זה יערכו הרצאותיהם של מיכל רגב, ד"ר רז חן, גיא וינר וג'ו בראון, ובסופו יתקיים פאנל בהנחיית גלי גולן. גלי גולן היא דוקטורנטית במסלול הישיר בחוג לספרות אנגלית באוניברסיטת תל-אביב. התזה שלה עוסקת במד"ב.

מיתוס, נבואה וגילוי אפוקליפטי

מרצה: מיכל רגב האם יש קשר בין הז'אנר של מלחמות עתידיות וגיבורים מיתולוגיים בספרות ובקולנוע לבין נבואות וגילויים אפוקליפטיים המופיעים במגילות ובכתבים עתיקים, המספרים על: סודות הבריאה, אחרית הימים, יום הדין, "מלחמת בני אור בבני חושך" ונצחונו הסופי של הטוב? מיכל רגב היא מרצה, מנהלת בית ספר בעברה, בעלת תואר בספרות עברית ותואר שני בהיסטוריה.

ידע סודי וסופה של התרבות

מרצה: ד"ר רז חן ידע סודי כרוך תמיד בסכנה. חשיפתו ברבים והחשש שייפול לידים לא נכונות פירושם אסון לתרבות האנושית ולעולם כולו. פעמים רבות הסוד עצמו הוא מועד סופו של העולם, או סודו של כוח בל ישוער היכול להחריב את הבריאה כולה. קבוצות וכתות שונות טענו לידע שכזה ונרדפו על שום כך, ומצד שני הממסדים התרבותיים השונים הסתירו והחביאו את הרמזים השונים לקיומו של ידע שכזה בנסיון לשמור על יציבות וסדר חברתי-פוליטי. הסופר וההוגה האיטלקי הנודע אומברטו אקו עסק בסוגיות אלו של ידע, מסתורין ואפוקליפסה בשני הרומנים הראשונים שלו, "שם הורד" ו"המטוטלת של פוקו", בהם מתברר כי סודה של הידיעה האמיתית נעוץ בסוג של שעשוע, משחק ובדיחה. הבנה זו מאיימת הן על הממסד השואף למשמעת וסדר (ושני אלה כרוכים תמיד ברצינות) ובאותן כתות חתרניות הסבורות שמאחורי הבדיחה חייבת להמצא אמת סודית וחמורת סבר. התוצא של מאבק כבד ראש זה על פענוח סודות היקום הוא אפוקליפטי, והדרך היחידה לחמוק ממנו, על פי אקו, היא התבוננות קומית בעולם. ד"ר רז חן עוסק בהיסטוריה תרבותית של המדע בימי הביניים ובראשית העת החדשה, ומלמד בתכנית להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים באוניברסיטת בר-אילן וב"עלמא - מכללה עברית".

מחשבים, אפוקליפסה, ומדוע זה לא יקרה

מרצה: גיא וינר בהרצאה יוסבר מדוע העולם לא יבוא אל קצו במתקפה קטלנית של רובוטים משתוללים. למודל המחשוב הנוכחי יש כמה מגבלות העשויות למנוע מאתנו לפתח תבונה מלאכותית ראויה לשמה. וגם אם נפתח כזו, בסופו של דבר, יהיה קל למנוע בעדה מלגרום נזק. אחרי הכל, מדוע ירצה מישהו לפתח מכונה שעלולה להרוג אותו? גיא וינר אוחז בתואר שני במדעי המחשב ועוסק בתחום. הוא חובב היסטוריה, פילוסופיה ותרבות אירלנד, ומכהן כמרצה הבית של ה"באר", חוג המדע הבדיוני של אוניברסיטת בן גוריון.

מדוע אין גיבור מודרני במדע הבדיוני האפוקליפטי

מרצה: ג'ו בראון הגיבור הקלאסי של ספרות המד"ב הנו גיבור רומנטי, כלומר - הוא דומה לגיבורים מיתולוגיים עם יכולות על-אנושיות או עם מזל מהשמים. לעומתו, מודל הגיבור ה"מודרני" בו נדון בהרצאה הוא מסוגו של סטיוון דדלוס של ג'יימס ג'ויס. האמן המתייסר, לרוב, מגיע לארוע חוויתי בסוף תהליך שהוא מעין חוויה אלוהית. לעומת זאת, אחרי התפוצצות העולם - איזה מקום יש לגיבור שכזה? ג'ו בראון, בן 30, נולד בארה"ב ועלה עם משפחתו ב-1983. מסיים תואר שני בחוג לאנגלית של האוניברסיטה העברית בירושלים. התזה שלו מתמקדת בספר הראשון בסדרת "סנדמן" של ניל גיימן, "Preludes and Nocturnes".